הגשה סופית Final Presentation II

רכיבי הפרוייקט

הקשר סביבתי - אקולוגיה אורבנית


חתכים - עקרוניים וממשיים


תוכנית קומת קרקע וסביבה



תוכניות קומות עליונות



מבט בכיכר הצפון מערבית - הכניסה לפרוייקט


מבט מהרחוב הפנימי בזרוע המערבית


מבט מבמת האודיטוריום לעבר מערכת התנועה של חדרי המלון


מבט ממסדרון חדרי המלון לעבר האודיטוריום

הגשה סופית - Final presentation

הפרוייקט עוסק במתח שבין הסטטי והדינמי, הקבוע והמשתנה, המתוכנן מראש והספונטני.
ברקע לכך, עומדת פרשנות אישית למספר טקסטים והתרשמות מהאתר בו ניכר שעל אף הפורמליות בו מעוצבת הכיכר, החלל גדול מדי ולא מתפקד


הפיתוח הרעיוני התמקד בשני מישורים:
1. פרוגרמה - חקירה פרוגרמטית לצורך איתור קשרים "בלתי צפויים" בין פונקציות שונות שמסקנותיה הובילו לחלוקה מחדש של הפרוגרמה.




2. מורפולוגיה המבטאת את המתח בין הסטטי והדינמי באמצעות שתי מערכות -
הראשונה "סטטית" ומבוססת על משטחי בטון מקופלים המגדירים את החללים המרכזיים, והשנייה "דינמית" המבוססת על פנלים המגדירים את המעטפת והחלוקה הפנימית. חומריות הפנלים במעטפת היא על בסיס זכוכית בעלת מראה "דינמי" המשנה את צבעה ושקיפותה כתלות מזוית השמש והמבט.

פיתוח מרחבי - המשך

מניפסט טקטוני מתוקן - מערכת המשכית קבועה, לצד מערכת פנלים דינמית.


פריסת המערכת ההמשכית בשטח



חתכים בזרוע הצפונית של הפרוייקט



תוכניות



אקסונומטריה מפוצצת - צמחי-מינרלי; פתוח-סגור; פרטי ציבורי

פיתוח מרחבי

בעקבות פיתוח נוסף של סכמת החלוקה הפרוגרמטית המופיעה כאן


בוצע ניסיון להשתמש במידע מדיאגרמות ניתוח הפרוגרמה כדי לפתח את הקשר המרחבי בין הפונקציות השונות בתוכנית ובחתך. השפעת המניפסט הטקטוני על החלוקה המרחבית היא במניפולציה שבוצעה על הגריד המרחבי והתאמתו להמשכיות הטופוגרפית.

בהמשך נעשתה חלוקה ראשונית של הפרוגרמה על השטח תוך התחשבות בשיקולים שעלו בשלבי הניתוח והמניפסט הטקטוני.

תקדים - פרוייקט Bryghusgrunden של OMA בקופנהגן

מדובר בפרוייקט המשלב מגוון פרוגרמות כגון מגורים, משרדים, תנועה, מרכז תרבות ומסחר הממוקם על קו המים בקופנהגן שבדנמרק.

הפרוייקט, שטרם נבנה, מעניין אותי היות והוא עוסק בשניים מהנושאים שהתחלתי לבחון בתהליך עד כה:
1. יצירת "היברידים פרוגרמטיים" - כיצד יכולות פונקציות שונות להרויח מה"ערבוב" ביניהן.






2. עיסוק בטופוגרפיה ובנוף כבסיס לקשר שבין הבניין לסביבה שלו.


סרט הדמיה של הפרוייקט:

הגשת ביניים - אקולוגיית המבנה

הפרוגרמה המקורית (שחולקה ל-3 תחומים:מרכז קונגרסים, מלון ואזור ציבורי) פורקה למרכיביה הבסיסיים. מרכיבים אלה הוצמדו לקבוצות תוך הסתמכות על הניתוח מהשלב הקודם.
שלושת החלקים כעת עדיין מכונים "מלון"; "מרכז קונגרסים"; ו" אזור ציבורי", אך כעת כל אחד מהם מכיל גם מיעוט של פונקציות משתי הקבוצות הנוספות ושטחי שרות.

בהמשך להגדרת המערכות התשתיתית-טופוגרפית והדינמית-ניידת, התחלתי לעבד את השטח כפרוייקט נופי, תוך התעלמות מגבולות ברורים לפרוייקט וגלישה לכיכר ולשטחים שמסביב לפרוייקט. על גבי הטופוגרפיה החדשה מוקמו בצורה סכמטית שלושת החלקים הפרוגרמטיים של הפרוייקט.

המשטח המהווה את המערכת התשתיתית נותח בשלושה חתכים: פרטי-ציבורי, פתוח-סגור וירוק-מינרלי. השאיפה היתה להגדיר מראש את השפעת המערכת התשתיתית על יחסים אלה בבניין.


בצורה דומה המשכתי לנתח את אותם יחסים בנפח הבניין עצמו באמצעות חתך עקרוני.

עיבוד פרוגרמה - המשך

בהמשך לתרגיל הפרוגרמה, עלה צורך להגדיר בצורה מורכבת יותר את הטקטוניקה של החללים עצמם, כפי שהיא נגזרה מהמניפסט הטקטוני ומהניתוח הפרוגרמטי. לפיכך הוגדרו בצורה מובהקת שתי מערכות:
1. מערכת תשתיתית - המבוססת על עיבוד נופי של האתר.
2. מערכת דינמית - המבוססת על מערכת גמישה של קונסטרוקציה וחלוקה.

הגדרה טקטונית של חלל של חדרי המלון בפרוייקט-
המהות הטקטונית של הפונקציה נוצרת ע"י שילוב בין הנתונים שמגדירה הטופוגרפיה (הרכיב התשתיתי) לבין אפשרויות החלוקה, המעטפת והחומר שבחרו המשתמשים (הרכיב הדינמי).

ניתוח ועיבוד פרוגרמה

הפרוגרמה הנתונה חולקה ל-5 תחומים עיקריים תוך איחוד הפונקציות בין מרכז הקונגרסים לבין המלון:
א. הרצאות וכנסים
ב. חלל ציבורי
ג.משרדים
ד. חדרי מלון
ה. שרות
כל רכיב אופיין ע"פ שלב המניפסט הטקטוני - האם מדובר ברכיב תשתיתי, ברכיב דינמי או בשילוב של שניהם. לאחר מכן הוגדר לכל רכיב שטח ונפח ע"פ הדרישה הפונקציונלית ממנו.

לאחר מכן ניתנה "קואורדינטה" לכל רכיב ע"פ הצרכים ה"טבעיים" שלו, כלומר מידת הסובלנות שלו לאור טבעי לעומת אור מלאכותי ולכמות הרעש.

בצורה דומה ניתנה "קוארדינטה" לצרכים הקשורים בהתנהגות המשתמשים - מספר המשתמשים בחלל ומידת הפורמליות של הפעילות

בהמשך לניתוח אופיינה הטקטוניקה של כל רכיב - תוך שימוש בשפה שהוגדרה בשלב המניפסט הטקטוני. כך לדוגמא חלל האודיטוריום מורכב ע"ב תשתית של קונסטרוקציה ומעטפת קבועה לצד שילוב אלמנטים דינמיים המרחיבים את טווח השימושים בחלל.

מניפסט טקטוני - הגדרת הרעיון באמצעים של חומר, חלל וקונסטרוקציה

Infrastructural Urbanism - Stan Allen

ע"פ סטאן אלאן, הכלים העומדים בידי האדריכל בעידן הפוסט-תעשייתי הינם כלי התשתית ולא האובייקט האדריכלי. כך, באמצעות הגדרת "מערכת חוקים" תשתיתית ניתן לווסת את התפתחות העיר .
התשתית היא סטטית אך גדולתה נמצאת ברמת החופש שהיא מאפשרת ל"משחק" ואלתור תוך כדי הכוונה של הרעיון האסטרטגי של המתכנן.

Constant Nieuwenhuis: The Dynamic Labyrinth
קונסטנט טוען כי החוויה החללית בעיר צריכה להיות בטעייה בדרך ולא בתנועה מנקודה A לנקודה B. ה"מעקפים" של המשתמשים במהלך הדרך משנים את העיר עצמה.
בפרוייקט נעשה ניסיון להגדיר מערכת תשתית קונסטרוקטיבית בה נוסף מימד של פעילות שינוי מתמדת של החומר והחלל באמצעות השתתפות של המבקרים. כל מבקר מקבל חלל שונה המושפע מפעילותם של קודמיו (ושל גורמים נוספים כגון השפעת הצמחיה והאקלים על המערכת)





במעבר לקנה מידה גדול יותר הוגדרה מערכת תשתיתית מודולרית בעלת "קצוות פרומים" (ניתנת להרחבה) במערכת זו ניתן להוסיף משטחים שונים לצורך הגדרת חלל מגוונת. פעילות הגומלין של המשטחים זה על גבי זה יוצרת מגוון חומרי (לדוג' רמות שקיפות ותחושת עומק)

ניתוח מורפולוגי

הניתוח נעשה בשיתוף עילית שר


ניתוח טיפולוגיות מבנים ומורפולוגיית הרקמה והשטחים הפתוחים הנלווית להם




ניתוח מרכז העיר ע"ב טיפולוגיות המבנים והשטחים הפתוחים, השימושים בהם וקנה המידה


הצגת הניתוח בשלבים (ניתן גם לעיין בו כאן)

קריית גת - לפני הכל

כמה מחשבות ואסוציאציות ראשוניות ולא מחייבות על קריית גת לפני תחילת הניתוח -
קריית גת היא כמו:

• יהוד, רק יותר חמה
• חיפה, רק בלי עובדי אינטל
• ראשון לציון מערב, רק שבה האנשים לפחות מודעים לזה שהם בפריפריה
• תל אביב, רק שהיא עוסקת בייצוא אנשים
• קריית מלאכי, רק שבה כבר ביקרתי
• שדרות, רק מחוץ לטווח
• קריית חיים, רק שנינט לקחה מקום ראשון

עוד תמונות כאן