הגשת ביניים - אקולוגיית המבנה

הפרוגרמה המקורית (שחולקה ל-3 תחומים:מרכז קונגרסים, מלון ואזור ציבורי) פורקה למרכיביה הבסיסיים. מרכיבים אלה הוצמדו לקבוצות תוך הסתמכות על הניתוח מהשלב הקודם.
שלושת החלקים כעת עדיין מכונים "מלון"; "מרכז קונגרסים"; ו" אזור ציבורי", אך כעת כל אחד מהם מכיל גם מיעוט של פונקציות משתי הקבוצות הנוספות ושטחי שרות.

בהמשך להגדרת המערכות התשתיתית-טופוגרפית והדינמית-ניידת, התחלתי לעבד את השטח כפרוייקט נופי, תוך התעלמות מגבולות ברורים לפרוייקט וגלישה לכיכר ולשטחים שמסביב לפרוייקט. על גבי הטופוגרפיה החדשה מוקמו בצורה סכמטית שלושת החלקים הפרוגרמטיים של הפרוייקט.

המשטח המהווה את המערכת התשתיתית נותח בשלושה חתכים: פרטי-ציבורי, פתוח-סגור וירוק-מינרלי. השאיפה היתה להגדיר מראש את השפעת המערכת התשתיתית על יחסים אלה בבניין.


בצורה דומה המשכתי לנתח את אותם יחסים בנפח הבניין עצמו באמצעות חתך עקרוני.

עיבוד פרוגרמה - המשך

בהמשך לתרגיל הפרוגרמה, עלה צורך להגדיר בצורה מורכבת יותר את הטקטוניקה של החללים עצמם, כפי שהיא נגזרה מהמניפסט הטקטוני ומהניתוח הפרוגרמטי. לפיכך הוגדרו בצורה מובהקת שתי מערכות:
1. מערכת תשתיתית - המבוססת על עיבוד נופי של האתר.
2. מערכת דינמית - המבוססת על מערכת גמישה של קונסטרוקציה וחלוקה.

הגדרה טקטונית של חלל של חדרי המלון בפרוייקט-
המהות הטקטונית של הפונקציה נוצרת ע"י שילוב בין הנתונים שמגדירה הטופוגרפיה (הרכיב התשתיתי) לבין אפשרויות החלוקה, המעטפת והחומר שבחרו המשתמשים (הרכיב הדינמי).

ניתוח ועיבוד פרוגרמה

הפרוגרמה הנתונה חולקה ל-5 תחומים עיקריים תוך איחוד הפונקציות בין מרכז הקונגרסים לבין המלון:
א. הרצאות וכנסים
ב. חלל ציבורי
ג.משרדים
ד. חדרי מלון
ה. שרות
כל רכיב אופיין ע"פ שלב המניפסט הטקטוני - האם מדובר ברכיב תשתיתי, ברכיב דינמי או בשילוב של שניהם. לאחר מכן הוגדר לכל רכיב שטח ונפח ע"פ הדרישה הפונקציונלית ממנו.

לאחר מכן ניתנה "קואורדינטה" לכל רכיב ע"פ הצרכים ה"טבעיים" שלו, כלומר מידת הסובלנות שלו לאור טבעי לעומת אור מלאכותי ולכמות הרעש.

בצורה דומה ניתנה "קוארדינטה" לצרכים הקשורים בהתנהגות המשתמשים - מספר המשתמשים בחלל ומידת הפורמליות של הפעילות

בהמשך לניתוח אופיינה הטקטוניקה של כל רכיב - תוך שימוש בשפה שהוגדרה בשלב המניפסט הטקטוני. כך לדוגמא חלל האודיטוריום מורכב ע"ב תשתית של קונסטרוקציה ומעטפת קבועה לצד שילוב אלמנטים דינמיים המרחיבים את טווח השימושים בחלל.

מניפסט טקטוני - הגדרת הרעיון באמצעים של חומר, חלל וקונסטרוקציה

Infrastructural Urbanism - Stan Allen

ע"פ סטאן אלאן, הכלים העומדים בידי האדריכל בעידן הפוסט-תעשייתי הינם כלי התשתית ולא האובייקט האדריכלי. כך, באמצעות הגדרת "מערכת חוקים" תשתיתית ניתן לווסת את התפתחות העיר .
התשתית היא סטטית אך גדולתה נמצאת ברמת החופש שהיא מאפשרת ל"משחק" ואלתור תוך כדי הכוונה של הרעיון האסטרטגי של המתכנן.

Constant Nieuwenhuis: The Dynamic Labyrinth
קונסטנט טוען כי החוויה החללית בעיר צריכה להיות בטעייה בדרך ולא בתנועה מנקודה A לנקודה B. ה"מעקפים" של המשתמשים במהלך הדרך משנים את העיר עצמה.
בפרוייקט נעשה ניסיון להגדיר מערכת תשתית קונסטרוקטיבית בה נוסף מימד של פעילות שינוי מתמדת של החומר והחלל באמצעות השתתפות של המבקרים. כל מבקר מקבל חלל שונה המושפע מפעילותם של קודמיו (ושל גורמים נוספים כגון השפעת הצמחיה והאקלים על המערכת)





במעבר לקנה מידה גדול יותר הוגדרה מערכת תשתיתית מודולרית בעלת "קצוות פרומים" (ניתנת להרחבה) במערכת זו ניתן להוסיף משטחים שונים לצורך הגדרת חלל מגוונת. פעילות הגומלין של המשטחים זה על גבי זה יוצרת מגוון חומרי (לדוג' רמות שקיפות ותחושת עומק)